>
>
>
מעבר למזונות משלימים
מעבר למזונות משלימים - כיצד ומתי?
החשיפה הראשונית למזונות משלימים מומלצת כבר מגיל ארבעה חודשים בצורה של טעימות מזון קטנות (1-2 כפיות 1-2 ביום), אך בחודשים אלו (ארבעה-שישה חודשים) עדיין ההנקה או תמ"ל מהווים את עיקר המזון.
בגיל שישה חודשים יש לשלב מזונות בתפריט הפעוט בנוסף להנקה/תמ"ל (כ- 2ארוחות קטנות ביום), תוך דגש על מזונות עשירים או מועשרים בברזל - דייסות דגנים מועשרות בברזל, בשר בקר, עוף והודו, דגים, ביצים, וכמובן - ירקות ופירות, איתם יש להתחיל.
החשיפה למזון משלים לא תיעשה לפני גיל ארבעה חודשים, ולא יאוחר מגיל שישה חודשים.

סימנים למוכנות למעבר למזון משפחתי
1. סימני גוף: כאשר התינוק מסוגל להחזיק את ראשו בזקיפות בשכבו על הבטן, להחזיק את ראשו מורם ויציב ביושבו בחיקו של מבוגר ולהושיט יד לצעצוע תוך שמירה על יציבות כתפיו.
2. סימני החושים: כאשר התינוק מחפש הזדמנות לחוש בפיו חומרים ועצמים זרים, על ידי הכנסת הידיים, צעצועים ועצמים נוספים לפיו.
3. תקשורת בזמן האוכל: כאשר התינוק מאותת אם הוא רוצה מזון מסוים - על ידי מבט או שליחת יד לכיוונו, הטיית הגוף לכיוון האוכל וחיוך, פתיחת הפה והשמעת צלילי שמחה. כאשר התינוק גם יודע לסמן כשהוא שבע או כשאינו רוצה מזון מסוים על ידי סיבוב ראשו, הפניית עיניו מטה, סגירת פיו ובכי.
4. סימני פה: האכילה מכף שונה מתנועת היניקה. בתחילה ינסה התינוק להניע את פיו כמו ביניקה: הלשון נשלחת קדימה ומפילה את המזון מהפה ובתחילה צריך למחזר כל כף 3-4 פעמים. כאשר הלשון כבר אינה משורבבת החוצה, הכף חוזרת ריקה ומטענה נשאר בפי התינוק ונבלע, התינוק מוכן לאכילה של תוספי המזון החדשים.
5. סימני למידה: תינוקות משדרים מוכנות לאכילה כאשר הם לומדים בקלות את תורת האכילה. ייתכן שבתחילה תנועותיהם יהיו מגושמות ולא יעילות, אך כאשר הם משתפרים בהתמדה במהלך השבוע הראשון לניסיונות הם כנראה בשלים ומסוגלים
לאכול את האוכל השונה.

המעבר למזונות משלימים ייעשה באופן הדרגתי

בשלב הראשון רצוי להציע ירק, פרי, קטניות ודגניים.

הירקות המומלצים הם: דלעת, בטטה, קישוא, גזר ותפוח אדמה. בהמשך ניתן להציע שעועית
  ירוקה וצהובה, ברוקולי, כרובית.
 יש לשים לב כי ישנם ירקות מסוימים שאינם מומלצים מאחר שהם עלולים לעכב את ספיגת
  הברזל: תרד, סלק, לפת ומנגולד.
ניתן להוסיף גם קטניות - עדשים, חומוס, אפונה וכד’.
הפירות המומלצים הם: בננה, תפוח, אגס ומלון.
תפוח עץ או כל ירק או פרי קשה אחר: יש לחתוך לחתיכות קטנות, לרסק או לבשל עד
  התרככות, כך שהפעוט יוכל ללעוס ללא קושי.
ענבים - יש לחצות את הענבים לשניים לפני האכילה. אם יש חרצנים חובה להוציאם.
אפשר לשלב גם דייסות דגניים מועשרות בברזל. נמצא כי חשיפה מוקדמת לדייסות דגנים,
  המכילות גלוטן, מומלצת בגילאי ארבעה-שבעה חודשים ועדיף בשילוב עם הנקה. נמצא כי
  הוספת דגנים בחלון זמן זה, מפחיתה את הסיכון להתפתחות מחלת הכרסת (צליאק).

בשלב השני רצוי להוסיף מנה בשרית: עוף/בקר/הודו. (כבר מגיל שישה חודשים) וכן דגים וביצים. את המנה הבשרית יש להוסיף למנת הירקות רק לאחר שהתינוק ביסס את אהבתו למנה זו. מנת הבשר המומלצת שווה לחצי שוק או 25 גרם הודו אדום או בקר רזה, כגון כתף או פילה מדומה.
נקניקיות ונתחי בשר: יש לחתוך לאורכם לחתיכות קטנות הניתנות ללעיסה.
מוצרי חלב וגבינות - ניתן להוסיף מגיל תשעה חודשים. רצוי ומומלץ לבחור במוצרים ללא
  תוספת סוכר וצבעי מאכל, כגון יוגורט, לבן וגבינות לבנות.
עד גיל שנתיים מומלץ לתת גבינות המכילות 9% שומן, חלב 3% שומן וכדומה, זאת מאחר
  שתינוקות זקוקים לשומן ולקלוריות לשם התפתחות תקינה (פרט לתינוקות הנמצאים באחוזון
  משקל גבוה על פי עקומות הגדילה).
חלב פרה ניגר (חלב לשתייה) ודבש - ניתן להוסיף מגיל שנה ומעלה.
חשוב להיזהר ממאכלים מסוכנים כגון מאכלים קטנים, עגולים או קשים, העלולים לגרום
  לחנק אצל ילדים מתחת לגיל ארבע.

מאכלים אסורים על ילדים
פיצוחים: כל סוגי הפיצוחים מסוכנים לילד מתחת לגיל חמש, בעיקר גרעינים, שקדים ובוטנים.
פופקורן: מסוכן בשל גודלו, צורת הקצוות שלו ומבנה קליפתו.
מאכלים מסוכנים נוספים:
  צימוקים, דגים עם עצמות וחמאת בוטנים המכילה שבבי בוטנים, ענבים ונקניקיות בצורתם
  השלמה (שאינם חתוכים).
לא מומלץ להוסיף סוכר, סוכר ענבים ודברי מתיקה.
כמו כן, מומלץ להמעיט בתוספת מלח או אבקת מרק לתפריט תינוקות, ולהימנע משימוש
  מופרז במזון עשיר בנתרן, כגון חטיפים מלוחים.

הרגלי אכילה מהגיל בו התינוק מסוגל לשבת
מומלץ לעודד אכילה ביחד עם בני המשפחה סביב השולחן, ולהציג מזונות שונים תוך התחשבות בערכים תרבותיים ובהרגלי המשפחה. כלי האכלה בתקופה זו הינם: יד התינוק (נקייה), כף, כוס וצלחת.

יש לספק מזונות מקבוצות המזון השונות.
חשוב ליצור סביבת אכילה נעימה ולהימנע מאכילה בכוח. האכלה בכפייה גורמת
  להתפתחות רגשות שליליים כלפי מזון ואכילה.

המעבר לאכילה בכפית
המעבר לאכילה בכפית לא תמיד קל עבור התינוק, לכן יש להקפיד על מספר שלבים
שיעזרו להקלת התהליך: הכמות המוצעת תחילה תהיה קטנה. כפית עד שתי כפיות
ליום הראשון, שתיים-ארבע כפיות ליום השני, ובהדרגה להגיע לנפח המתאים לארוחה
110-180 מ"ל.

השתדלו לאכול לפחות פעם ביום ארוחה משפחתית.
אכילה משפחתית מקנה לילדים הרגלי אכילה נכונים, ומשפרת את איכות תזונתם!

המעבר למזון חדש
מומלץ להתחיל במזונות פשוטים, בנפרד, ולא בתבשילים או במזונות מעורבים ומורכבים.
מומלץ להציע סוג מזון אחד בכל פעם.
מומלץ להציע מזון חדש למשך מספר ימים ברציפות, על מנת שהילד יתרגל לסוג המזון ולטעמו
  ותישלל רגישות או אלרגיה למזון. התינוק עשוי לאכול את המזון המוצע בכמות משתנה.
חשוב לבדוק את תגובת התינוק למזון החדש שהוצע לו. אם מופיעות תופעות כגון אי נוחות,
  פריחה, כאבי בטן, אי שקט וכדומה, מומלץ לחזור שלב אחד אחורה ולברר אם המזון שהוסף
  לאחרונה גרם לתופעות הללו. אם כן, יש להוציא את פריט המזון הזה מהתפריט.

האם פעוטות מסוגלים לאזן את תזונתם באופן עצמאי?
בתחילת המאה האמינו שתינוקות מסוגלים לאזן את תזונתם באופן עצמאי, אולם מתברר כי עובדה זו אינה נכונה. ההיצע הגדול של מזונות מוכנים, חטיפים, ממתקים ושתייה ממותקת, משבש את היכולת של הפעוטות לבחור בפריטי מזון נכונים ולווסת את תפריטם. לכן, להורים ולמטפלים השונים תפקיד חשוב בהכוונת הפעוטות לבחירת מזונות מגוונים, בריאים וחיוניים לגדילתם ובריאותם.

מהי כמות האוכל שצריך הפעוט לאכול?
אנו ההורים קובעים את סוג המזון שהפעוט מקבל, אולם הפעוט קובע את הכמות שאותה יאכל. אכילה של כמות קטנה נובעת לעתים משתיית נוזלים מרובה) מים או מיצים).


  תקופת ההנקה   מעבר למזון מוצק